בחירת אבן טבעית בהתאם לטעם האישי

כשאומרים "אבן טבעית" מתכוונים למגוון חומרים שמקורם בהרים, כמו צפחה, שיש, אבן גיר, טרוורטין, גרניט ואבן חול.
כל אחת מאבנים אלה שונה במעט מחברתה. על מנת לקבוע איזה סוג של אבן יתאים לצרכים ולטעם
האישי, חשוב להבין את המאפיינים של סוג האבן שתקנו.

איך אדע איזו אבן מתאימה לי?

הנה כמה מהקריטריונים העיקריים שמאפיינים את סוגי האבנים השונים:
רמת הספיגה, מקדם החיכוך, רמת החמצון, מיקום הריצוף (פנימי או חיצוני) וצבע האבן.

רמת הספיגה

מידת הנקבוביות של האבן קובעת את רמת הספיגה שלה.
ככול שהאבן סופגת יותר, כך היא תהיה רגישה יותר לכתמים, כמו גם לשברים בתנאים של קור עז.

לאריחי האבן יש 4 רמות של ספיגה:

• Non-vitreous – אבנים לא זגוגיות. רמת הספיגה הגבוהה ביותר. ברוב המקרים עדיף לא להשתמש באבנים אלה באזורים לחים.
• Semi-vitreous – אבנים זגוגיות למחצה. אמנם רמת הספיגה של אבנים אלה נמוכה יותר, אבל ככל שהן ייחשפו יותר לנוזלים, כך ידרשו תחזוקה רבה יותר.
• Vitreous – אבנים זגוגיות. אבנים ברמת ספיגה סטנדרטית ונחשבות בדרך כלל כמתאימות למרבית היישומים, לריצוף פנימי וחיצוני במקומות שבהם רמת התנועה נמוכה.
• Impervious – אבנים אטומות. חומרים אלה עמידים בפני ספיגת נוזלים ולכן גם קלים יותר לתחזוקה. אבנים אלה משמשות לעתים קרובות ביישומים מסחריים שבהם התעבורה גבוהה.

רמות הספיגה שמאפיינת כול סוג אבן:

• אריחי אבן חול נחשבים לחומר הנקבובי ביותר מבין האבנים הטבעיות.
• אריחי טרוורטין, ליימסטון וצפחה נחשבים לאבנים עם ספיגה בינונית.
• אריחי גרניט נחשבים, יחסית, לחומר עמיד בפני מים.

בנוסף, אבנים מלוטשות סופגות פחות מים מאשר אבנים בעיבוד שרוף (flamed) או סתור (tumbled).

מקדם החיכוך

על פי רמת החיכוך נמדדת מידת החלקלקות של החומרים השונים. ככול שמקדם החיכוך גבוה יותר, כך האריח יהיה עמיד יותר בפני החלקה.
מידה זו חשובה במיוחד בסביבות לחות כמו חדרי אמבטיה ומטבחים, ובשטחים מסחריים שבהם התעבורה גבוהה.

רמת החמצון

חומרי אבן טבעיים נוצרים מתחת לאדמה במשך מיליוני שנים ומכילים מגוון רחב של מינרלים.
לפעמים האבן מכילה ברזל שבא לביטוי בגוונים אדמדמים.
הבעיה בסביבה חיצונית היא שעקבות הברזל עלולים להתחמצן, להעלות חלודה ולגרום להידרדרות של האריח במשך הזמן.

מיקום הריצוף – פנימי לעומת חיצוני

יש אבני ריצוף שמתאימות יותר ליישומים חיצוניים מאחרים.
רבים מהגורמים שלמעלה יקבעו אם כדאי להשתמש באבן בסביבה פתוחה.
למשל, חומרים שאינם זגוגיים יהיו חשופים לכתמים (כתוצאה מלכלוך, עפר וגשם חומצי) ולפיצוח (כתוצאה מהתרחבות בגלל חשיפה לאקלים קר); ואבנים
שיש להן מקדם חיכוך נמוך עלולות לגרום להחלקה, בעיקר כשהן רטובות (מגשם וכתוצאה משטיפה או השקיה).

צבע האבן

אבנים טבעיות זמינות בספקטרום צבעים יפהפה. למשל, הגרניט והשיש יכולים להציע לכם אבנים בגוונים שונים של בז', ורוד בהיר, ורוד
עשיר וחם, גוונים ירוקים, שחור-לבן קלאסי ואפילו אבן רב-גונית.
מראה השיש המסורתי מאופיין ב"מערבולות" של נימים צבעוניים, ואילו הגרניט נראה מוכתם או מחוספס.
כאן כבר נכנס הטעם האישי וההתאמה לעיצוב הכללי של הבית לפעולה – אחרי שהתיחסתם לכל האלמנטים שציינו כאן
בסעיפים הקודמים, פשוט בחרו את האבן שהכי מוצאת חן בעיניכם.

זכרו רק שבניגוד לאחידות החוזרת על עצמה של חומרים שמיוצרים במפעל על ידי מכונות וקווי ייצור – האבן הטבעית היא בעלת מראה
טבעי מגוון ואופי נפלא שיוצרים אפקט של משהו "יחיד במינו" בכול מקום שבו משתמשים בה.